הקמצן - 1971
גילים: 15-12
מחזה: לאונרד שן
תלבושות: ודא ריילינגר
שפה ודיבור: נתן אלתרמן
משתתפים: רפאל קלצ'קין- הרפגון- 'הקמצן', דוד זינדר- קליאנט- בנו של הרפגון, אוהב את מרין, חנן גולדבלט- לפלש- משרתו של קליאנט, רחל הפלר- אליז- בתו של הרפגון, אוהב את ולר, יוסי יבלונקה- ולר- משרת מדומה של הרפגון אוהב את אליז, נעמי לוי- מרין- אוהבת את קליאנט, יצחק ברקת- אנסלם, רחל אטאס- פרוזין- סרסורית לכל ענין, דוד סיטון- מר ז'ק- גם טבח וגם עגלון של הרפגון, שמעון סיאני- מר סימון מתווק / למרלוש- משרת של הרפגון וקצין משטרה
הקמצן הנה ההצגה הראשונה שהועלתה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בשנת 1970 (בשנת 1970 נקרא התיאטרון לנוער)
הקמצן הוא מחזה מצחיק המספר על איש מגוחך שמחשיב את הכסף יותר מכל דבר אחר בעולם.
סיפור המעשה
הרפגון היה אלמן אמיד, הוא היה מוכר כקמצן גדול. הרפגון נהג ביד קשה בבנו קליאנט ובבתו אליז.
קליאנט הכיר נערה בשם מרין ואהב אותה.
אליז התאהבה בצעיר בשם ולר שהציל אותה מטביעה בנהר.
הרפגון רוצה שאליז תתחתן עם איש מבוגר ועשיר - עם אנסלם, כדי לחסוך תשלום נדוניה. הוא עצמו רוצה להתחתן עם מרין,
אהובתו של קליאנט. את מרין הכיר באמצעות הסרסוית פרוזין, המקווה להרוויח ע"י השידוך.
ולר האוהב מאד את אליז חדר לבין הרפגון. הוא התחפש למשרת והחניף הרבה להרפגון. לפלש, מרשתו של הבן קליאנט, גנב מהרפגון את קפת הכסף של הרפגון, ולקיאנט מעמיד לאביו תנאי: הקפה והכסף יוחזרו להפרגון אם יסכים לנשואי בנו קליאנט עם מרין
ולנשואי בתו אליז עם ולר. הרפגון שכח מהכל, ודאג רק לקופה. לכן הוא מסכים לקבלת התאי.
בסוף מתרחשות הפתעות רבות.
סקיצות התלבושות מתוך ההכנות לקראת העלאת ההצגה
 |
 |
 |
תמונות מההצגה:
