אגדת אוצר המילים
אבא שהוא 'תולעת ספרים' לוקח את בנו שהוא 'מכור טלוויזיה' טיפוסי, ויוצא אתו לטיול בעקבות אגדה עתיקה שקרא באחד הספרים. באגדה סופר על עולם קדום בו חיו בני האדם בדממה מוחלטת, ואילו הדגים – דיברו בלי סוף. עד שיום אחד יצא שד ירוק מן המים, שלף את המילים מתוך הים – והעניק אותן לבני האדם. קסמו של הנוף הפראי, וסיפוריו של האב, 'מפתים' את הבן ומגרים את דמיונו. אט אט הוא נסחף אל תוך האגדה, הקמה ומתעוררת לחיים לנגד עיניו. הוא פוגש את האנשים הקדמונים - מוג, עוג ולוג, החיים על שפת ים קדמון, בין קקטוס גדול וסלע מוזר, ומתקשרים באמצעות קולות, תנועות וחיקוי של הטבע סביבם. הוא עד לסיפור האהבה בין מוג ומג - אישה קדמונית – הנרקם בצלילים וריקודים. וכשנולדת לשניים בתם – ליגה, מתאהב הילד מן המציאות בילדה הדמיונית, ומחליט לזנק אל תוך הסיפור – 'עם כל הלב'. לפתע מפתיעה האגדה, ורוחות קרות ומקפיאות מתחילות לנשב. תקופת הקרח מתחילה, והילד – אבוד בלב הסיפור, חסר מילים כמו שאר הקדמונים, נאלץ לחפש אחר האש! כשהוא מוצא אותה, מופיע לפתע שד המילים הירוק, והילד, יחד עם שאר דמויות האגדה, זוכה להיות נוכח ברגע הגדול בו מעניק השד לבני האדם את אוצר המילים! מילים מילים מילים שוטפות את העולם. הקדמונים לומדים לדבר, ומשוחחים, ושרים... ומתקשרים... אבל מילים יכולות גם לסבך אותנו, לפצוע, להעליב, ליצור אי הבנות... והשקט – השקט עבר לעולמים אל הים. צלל בעולם הדממה! בידיו של הילד, ובידי הקדמונים, וגם בידינו אנו – נשאר אוצר המילים. ומה נעשה אתו? זאת כבר בחירה שלנו. אורן נאמן, המחזאי: איך באו המילים לעולם? האם אנחנו ממציאים אותן? או שהן היו כאן מאז ומתמיד, ואנו צריכים רק לגלות אותן? האם אנחנו בכלל צריכים מילים? אולי ניתן לתקשר בדרכים אחרות – בשקט מוחלט? בצלילים? בסימני ידיים וגוף? נסו להעביר מסר ללא מילים. מסר פשוט אפשר, אבל מסרים מורכבים? בבקשה – נראה אתכם. ואולי מילים רק מסבכות אותנו? יוצרות אי הבנות... אחד זורק מילה, שני מבין לא נכון, ונוצר סכסוך... אולי מוטב היה להישאר בעולם של דממה מוחלטת? ואם יש למילים איזה קסם וטעם, למה הן ננטשות, נעלבות, בתוך ספרים שאיש אינו רוצה לקרוא? המילים הן אבני הלגו שלנו. מהן נבנים כל הסיפורים שבעולם, כל הספרים, הסרטים, המשחקים, מאגרי המידע, השירים, השיחות שלו, השיעורים, הריבים, העלבונות, הנחמות, ההבנות, ההסכמים... הכל עשוי מילים. אין ספק, האוצר האמיתי שלנו הוא אוצר המילים! וככל שהוא גדול יותר – גדלה יכולתנו לראות את העולם, להתמצא בו, להבין אותו ולהיות שותפים בו. כדי להחזיר מעט את טעמן המופלא של המילים, את האפשרויות הצבעוניות הגלומות בהן, את הכרחיותן, כדי לנופף עט קטן מול עולם הנוטש את ספריו, למען אלה, ולמען ילד אחד שחייך אלי מתוך עצמי – כתבתי את אגדת אוצר המילים.